למה הביטקוין קפץ ל-70 אלף דולר, ואיך זה קשור לשוק האג"ח האמריקאי?

A wide dim trading floor in the early morning, three colleagues standing close together and looking up at tall panels of smooth glowing light. Their faces are lit from below in pale blue and violet, calm and alert. Soft luminous arcs and thin neon lines drift through the dark air behind them, with reflections across a polished floor. Cinematic lighting, shallow depth of field, deep shadows, faint haze.

ביום רביעי טיפס הביטקוין מאזור 64,700 דולר ונגע ב-70 אלף דולר בשיא היום. זו הרמה הגבוהה ביותר מאז 2 ביוני, והתנועה היומית הייתה החזקה ביותר מאז מרץ לפי בלומברג. נכון לשעת הכתיבה נסחר הביטקוין סביב 69,550 דולר, עלייה של כ-8% ב-24 השעות האחרונות, כלומר הזינוק לא נמחק במהלך הלילה אלא החזיק כמעט במלואו.

הדבר המעניין בסיפור הזה הוא שהטריגר לא הגיע משוק הקריפטו. לא הייתה הודעה של חברה גדולה, לא אישור מוצר חדש ולא פריצת דרך טכנולוגית. מה שהזיז את המחיר היה הודעה טכנית של משרד האוצר האמריקאי על ניהול החוב הממשלתי, נושא שרוב מחזיקי הביטקוין מעולם לא נדרשו אליו.

ההודעה שהגיעה ממשרד האוצר האמריקאי

ביום רביעי פרסם משרד האוצר האמריקאי הודעה רשמית שלפיה הוא מכפיל את היקף פעולות הרכישה החוזרת של איגרות חוב ארוכות. עד כה עמד ההיקף המרבי של כל פעולה על 2 מיליארד דולר, ומ-9 בספטמבר ועד 4 בנובמבר הוא יעמוד על 4 מיליארד דולר לפחות. ההגדלה חלה על שני מקטעים ספציפיים: איגרות חוב נומינליות לטווח של 10 עד 20 שנה, ואיגרות לטווח של 20 עד 30 שנה. ההיקף לרבעון הבא ייקבע בהודעת המימון הרבעונית ב-4 בנובמבר.

רכישה חוזרת של אג"ח היא פעולה שבה משרד האוצר קונה בחזרה איגרות חוב ממשלתיות שהוא עצמו הנפיק בעבר, לפני מועד הפדיון שלהן. זו לא הדפסת כסף ולא הרחבה כמותית של הבנק המרכזי. זו פעולה של ניהול חוב: האוצר לוקח סדרות ישנות שכמעט לא נסחרות, קונה אותן מהמחזיקים ומחזיר להם מזומן במקומן.

ההשפעה האמיתית היא על הסחירות. איגרות חוב ארוכות וישנות סובלות לעתים קרובות ממסחר דליל, כלומר קשה למכור מהן כמות גדולה בלי להזיז את המחיר נגדך. כשהאוצר מודיע שהוא מוכן לקנות אותן בהיקף כפול, כל מי שמחזיק בהן יודע שיש קונה ודאי בצד השני. בלשון ההודעה עצמה, ההגדלה נועדה לספק תמיכת נזילות רחבה יותר במקטעים הארוכים. תשואת האג"ח ל-30 שנה, שטיפסה בשבועות שקדמו להודעה לרמות שלא נראו כמעט שני עשורים, ירדה ביום רביעי לאזור 5.18%.

איך החלטה על ניהול חוב מגיעה עד למחיר של הביטקוין?

שרשרת הסיבתיות כאן ארוכה יחסית, אבל היא ישירה. שוק החוב הממשלתי האמריקאי הוא השוק הפיננסי הגדול בעולם, והוא הבסיס לתמחור של כמעט כל נכס אחר. כשהתשואות הארוכות מטפסות והסחירות בהן מידרדרת, מנהלי כספים מתחילים לחשוש מתרחיש של מחנק נזילות, מצב שבו קשה למכור אפילו את הנכס הבטוח ביותר בלי לספוג הפסד. בסביבה כזאת מוכרים קודם כול את הנכסים בקצה הספקולטיבי של הסקאלה.

ההודעה של יום רביעי פעלה בדיוק בכיוון ההפוך. היא הורידה את החשש הזה, והתיאבון לסיכון עלה. מניות הטכנולוגיה הגיבו, אבל הביטקוין הגיב חזק יותר, מפני שהוא יושב בקצה הרגיש ביותר של אותה סקאלה. במובן הזה הביטקוין מתפקד כברומטר של נזילות דולרית: הוא זז ראשון והכי חזק כשהתפיסה לגבי כמות הכסף הזמין בשוק משתנה, גם כשהשינוי עצמו קטן וטכני.

זו גם הסיבה שההודעה הזאת הזיזה את המחיר יותר מכל חדשה שהגיעה מתוך הענף עצמו בחודש האחרון. השוק לא תמחר ידיעה על קריפטו. הוא תמחר שינוי בהערכת הנזילות הכללית, והביטקוין הוא הנכס שמגיב לזה הכי מהר.

המכפיל: יותר ממיליארד דולר של שורטים שנשרפו

ההודעה הצית את התנועה, אבל היא לא זו שהביאה אותה עד 70 אלף דולר. את זה עשה מבנה הפוזיציות בשוק הנגזרים.

ad

שורט הוא הימור על ירידת מחיר. הסוחר מוכר נכס שאין לו, ומתחייב לקנות אותו בחזרה מאוחר יותר. כשהמחיר עולה במקום לרדת, ההפסד גדל, וברגע שהביטחונות בחשבון אינם מספיקים עוד הבורסה סוגרת את הפוזיציה בכפייה. הסגירה הכפויה הזאת היא פקודת קנייה. כלומר, דווקא מי שהימר על ירידה נאלץ לקנות, וכל קנייה כזאת דוחפת את המחיר עוד קצת ומפוצצת את השורט הבא בתור.

איך נראה גל חיסולים של שורטים, שלב אחר שלב

  1. הרבה סוחרים פתחו פוזיציות ממונפות נגד המחיר, בהנחה שהוא ימשיך לדשדש.
  2. חדשה חיצונית מקפיצה את המחיר בכמה אחוזים בתוך דקות.
  3. הביטחונות של השורטים נשחקים, והבורסות סוגרות אותם בכפייה. הסגירה מבוצעת כקנייה בשוק.
  4. הקנייה הכפויה מעלה את המחיר עוד, מפעילה את גל החיסולים הבא, וחוזר חלילה עד שהפוזיציות נגמרות.

ההיקפים כאן היו חריגים, ויש לדייק בהם מפני שהמספרים שהתפרסמו סותרים לכאורה זה את זה. לפי נתוני Coinglass בחלון של 24 שעות עד השעה 17:00 GMT ביום רביעי, נסגרו בכפייה פוזיציות בהיקף כולל של כ-1.91 מיליארד דולר בכל שוק הקריפטו, מתוכן כ-1.74 מיליארד דולר שורטים, כלומר יותר מ-90%. הביטקוין לבדו היווה כ-1.14 מיליארד דולר מהסכום, אתריום כ-510 מיליון וסולנה כ-47 מיליון. הפוזיציה הבודדת הגדולה שנסגרה הייתה בהיקף של כ-48.8 מיליון דולר.

מספרים אחרים שהופיעו בכותרות מתייחסים לחלונות זמן ולמאגרים שונים. הנתון של כ-1.4 מיליארד דולר שצוטט בזמן הפריצה מעל 68 אלף דולר הוא צילום מצב מוקדם יותר באותו יום, והנתון של 2.99 מיליארד דולר מגיע מאגרגטור אחר שסופר קבוצת בורסות שונה. הפער בין המקורות הוא לא סתירה אלא הבדל בהגדרה, אבל הוא הסיבה שכל מספר כאן מופיע עם חלון הזמן שלו.

לפי חברת המחקר K33, היקף חיסולי השורטים בחוזים העתידיים התמידיים על ביטקוין, אלה שאין להם מועד פקיעה, חצה ביום אחד את רף המיליארד דולר בפעם הראשונה בנתונים הזמינים. השיאים הקודמים עמדו על כ-757 מיליון דולר במאי 2021 וכ-694 מיליון בנובמבר 2025. צריך לסייג את זה: כמה בורסות מרכזיות צמצמו את פרסום נתוני החיסולים שלהן בשנים האחרונות, ולכן הסדרה ההיסטורית חלקית והשוואה לשנים רחוקות אינה מדויקת.

הרקע לעוצמה של הגל הזה הוא הריבית הפתוחה, כלומר הסכום הכולל של חוזים ממונפים פתוחים בשוק בכל רגע נתון. ככל שהיא גבוהה יותר, כך יש יותר דלק לגל חיסולים. ב-15 באוגוסט, ארבעה ימים לפני האירוע, עמדה הריבית הפתוחה בחוזים על ביטקוין על כ-47.9 מיליארד דולר, ומחזור המסחר בנגזרים היה גדול פי 17 בערך ממחזור המסחר בשוק המיידי. במקביל, קרנות ממונפות בבורסת שיקגו החזיקו פוזיציית שורט נטו בהיקף של כ-35 אלף ביטקוין. במילים אחרות, הצד השלילי היה עמוס.

והמסקנה מכל זה היא הנקודה המרכזית: חלק ניכר מהעלייה של יום רביעי אינו כסף חדש שנכנס לשוק, אלא מכניקה של סגירת פוזיציות. קנייה שנובעת מחיסול כפוי נעלמת ברגע שהפוזיציות נגמרות, בשונה מקנייה שנובעת מהחלטה.

שלושה דברים נוספים שקרו באותו יום

יום רביעי היה עמוס גם מחוץ לשוק האג"ח, ושלושה אירועים נוספים תרמו לאווירה. חשוב להבחין ביניהם לבין הטריגר עצמו: אלה גורמי רקע שהצטברו, ולא הם שהזיזו את המחיר בדקות שבהן הוא זז.

ad

הראשון הוא פגישה בבית הלבן. הנשיא נפגש עם בכירים מהענף, ובהם נציגי קוינבייס, ג'מיני, ריפל ו-Chainlink Labs, וקרא לקונגרס להעביר גרסה מוסכמת של חוק CLARITY, שנועד לחלק את סמכויות הפיקוח על נכסים דיגיטליים בין הרגולטורים בארצות הברית.

השני הוא לוח הזמנים בסנאט. יו"ר ועדת הבנקאות של הסנאט, טים סקוט, הביע אופטימיות לגבי קידום החוק, והצבעה פרוצדורלית נקבעה ל-15 בספטמבר. המחלוקות שנותרו נוגעות בין השאר לתגמולים על החזקת מטבעות, למעמד של פרוטוקולים מבוזרים ולסעיפי אתיקה.

השלישי הוא הצעת הכללים של רשות ניירות ערך האמריקאית, שמאפשרת לפרויקטים לגייס הון בפטור חלקי מרישום, בתקרות של 5 מיליון דולר על פני ארבע שנים או 75 מיליון דולר בשנה בכפוף לחובות גילוי. ההצעה עצמה והמשמעות שלה מפורטות בכתבה על הצעת הכללים וההצבעה.

מה עלה, מה עלה יותר, ומה נשאר מאחור

אתריום הוביל את התנועה בפער ניכר על הביטקוין, וזה טיפוסי לימים שבהם התיאבון לסיכון עולה: ככל שהנכס רחוק יותר מהמרכז, כך התנועה שלו חדה יותר לשני הכיוונים. סולנה ו-XRP עלו בשיעור דומה זה לזה, וזקאש הצטרפה. מנגד, מונרו כמעט לא זזה, ו-BNB פיגר משמעותית אחרי שאר הרשימה.

נכס מחיר עלייה ב-24 שעות
ביטקוין 69,554 דולר 7.9%
אתריום 2,249 דולר 17.7%
סולנה 85.03 דולר 10.4%
XRP 1.11 דולר 10.4%
זקאש 552.81 דולר 9.8%
BNB 626.07 דולר 3.9%

נתוני CoinGecko נכון ל-20 באוגוסט 2026, 06:25 GMT. חלון 24 השעות מכסה את עיקר התנועה של יום רביעי.

מניות הקריפטו עלו יותר מהמטבעות עצמם, וזה הפרט שדורש הקשר. Strategy עלתה כ-13% ל-104.72 דולר, Bitmine Immersion עלתה כ-13% ל-20.63 דולר, וקוינבייס עלתה כ-11% ל-162.88 דולר. אלא ששלושתן עדיין עמוק בשלילי מתחילת השנה: ירידה של כ-39%, כ-33% וכ-35% בהתאמה. יום אחד של 13% אחרי ירידה של 39% מקזז חלק קטן מהדרך, והוא לא תיקון של מגמה.

ההצלבה כאן מעניינת עם הסקירה על השוק שלא הגיב לחדשות טובות, שפורסמה כאן יומיים לפני האירוע. בשבועות שקדמו ליום רביעי הגיעו לענף כמה חדשות חיוביות והמחיר בקושי זז. אותו שוק זז ב-8% מהודעה טכנית על אג"ח ממשלתי. זה מלמד לאן מכוונת תשומת הלב של הכסף הגדול כרגע, וזה לא לכיוון הענף עצמו.

איפה זה מציב את השוק מבחינה טכנית

הרמה שנפרצה היא אזור 66 אלף דולר, שהיווה תקרה במשך שבועות. המכשול הבא מעליה נמצא סביב 72 אלף דולר, ומתחתיו נותרו שתי תמיכות: אזור 66 אלף, שבו התקרה הישנה אמורה להפוך לרצפה, ואזור 64 אלף. את המחיר מול הרמות האלה אפשר לעקוב בגרף המחיר החי של הביטקוין.

הנקודה החשובה יותר היא הממוצעים הנעים הארוכים, כלומר המחיר הממוצע של הביטקוין לאורך תקופה נתונה, שמשמש כקו ייחוס לכיוון הכללי. בחישוב על סגירות יומיות, הממוצע של 50 הימים נמצא סביב 64 אלף דולר והממוצע של 100 הימים סביב 66,200 דולר, ואת שניהם המחיר חצה כלפי מעלה. הממוצע של 200 הימים, זה שנחשב למדד לטווח הארוך, נמצא סביב 69 אלף דולר. כלומר המחיר יושב עליו ממש, בלי מרווח ביטחון. פריצה של יום אחד מציבה את הביטקוין על הקו הזה, לא מעליו.

מדד ה-RSI, שמודד את עוצמת התנועה האחרונה בסולם של 0 עד 100, עלה ביום רביעי מעל 71. מעל 70 נחשב "קנוי יתר", מצב שבו העלייה הייתה מהירה מדי ביחס להיסטוריה הקרובה. זה לא סימן מכירה. בשווקים שנעים חזק, מדד כזה יכול להישאר גבוה שבועות. הוא בעיקר אומר שהתנועה הייתה חדה.

ad

מדד הפחד והחמדנות מספר את הסיפור הרגשי: הוא עמד על 31, שהוא טריטוריית פחד, לפני שלושה ימים בלבד. אתמול הוא היה על 46, והיום הוא על 62, שהיא כבר חמדנות. מעבר של 31 נקודות בשלושה ימים לא מעיד על שינוי בתפיסה של המשקיעים, אלא בעיקר על כך שהסנטימנט בשוק הזה תנודתי מאוד ונוטה להדביק את המחיר בדיעבד.

באותו יום עצמו התפרסם מסמך בכיוון ההפוך

כמה שעות אחרי הודעת האוצר פרסם הפדרל ריזרב את פרוטוקול ישיבת הריבית מ-28 עד 29 ביולי. הפרוטוקול הוא סיכום מפורט של הדיון בוועדה, והוא מתפרסם בפיגור של כשלושה שבועות אחרי ההחלטה עצמה, כדי שהדיון הפנימי לא ישפיע על השווקים בזמן אמת.

התוכן היה נצי. הריבית נשארה בטווח של 3.5% עד 3.75%, אבל תשעה חברי ועדה בלבד תמכו בהשארתה, ושלושה הצביעו בעד העלאה של רבע אחוז. חשוב מזה, בגוף המסמך נכתב שרבים מהמשתתפים העריכו שהידוק נוסף של המדיניות יידרש קרוב לוודאי אם האינפלציה לא תרד, ואחדים סברו שהתנאים הפיננסיים כיום אינם מרסנים מספיק כדי להחזיר את האינפלציה ליעד של 2%.

המשמעות פשוטה. ביום שבו השוק חגג הקלה בנזילות, המסמך הרשמי היחיד שפורסם הצביע דווקא לכיוון של תנאים מוניטריים הדוקים יותר. השוק בחר להתמקד בטריגר האחד ולהתעלם מהשני. זה קורה בשווקים לא מעט, בעיקר כשהתגובה הראשונית מונעת ממכניקה של פוזיציות, וברוב המקרים הצד שהוזנח חוזר לתמחור בשלב מאוחר יותר.

מה יסמן שמדובר ביותר מיום אחד?

אין דרך לדעת מכאן לאן זה הולך, ויום אחד אינו מגמה. יש כמה דברים מדידים שאפשר לעקוב אחריהם, וכל אחד מהם מבחין בין תנועה שנשענת על מינוף לבין תנועה שנשענת על כסף שנכנס להישאר.

  • האם המחיר מחזיק מעל 66 אלף דולר. אם הוא חוזר לתוך הטווח שממנו יצא, הפריצה הייתה זמנית והשוק צפוי לבחון שוב את התמיכות הנמוכות יותר.
  • זרימות תעודות הסל. כאן הנתונים מלמדים דווקא על שוק מהוסס. לפי Farside Investors, השבוע הראשון של אוגוסט הכניס לתעודות הסל האמריקאיות על ביטקוין כ-865 מיליון דולר נטו, השבוע שאחריו הוציא מהן כ-385 מיליון, ושני ימי המסחר שקדמו לזינוק החזירו כ-487 מיליון. הסיכום מתחילת החודש ועד 18 באוגוסט עומד על כ-967 מיליון דולר נטו. הנתון של יום רביעי עצמו טרם פורסם, והוא זה שיגלה אם הזינוק משך אחריו קונים מוסדיים או רק סוחרים ממונפים.
  • ההצבעה בסנאט ב-15 בספטמבר. אם היא מתקדמת בפועל ולא נדחית, זה משנה את לוח הזמנים הרגולטורי בארצות הברית. אם היא נדחית שוב, גורם הרקע הזה נחלש.
  • הריבית הפתוחה. אם היא יורדת אחרי גל החיסולים, המשמעות היא שהמינוף התנקה והמחיר עומד על בסיס יציב יותר. אם היא נבנית מחדש במהירות, השוק פשוט החליף צד: במקום שורטים עמוסים יש עכשיו לונגים עמוסים, ואותו מנגנון בדיוק פועל בכיוון ההפוך.

ומעל הכול, ההודעה עצמה נכנסת לתוקף רק ב-9 בספטמבר. השוק תמחר ביום רביעי ציפייה, לא פעולה שכבר קרתה, ובין השניים יש שלושה שבועות שבהם הרבה מאוד נתונים אמורים להתפרסם.

בשורה התחתונה, זינוק שנשען ברובו על חיסול פוזיציות שורט מספר יותר על מי שהיה בצד הלא נכון של המסחר מאשר על מי שנכנס עכשיו לצד הנכון.

שיתוף
גרפים אחרונים

כתבות שעשויות לעניין אותך