ההיצע שלא רואים: מה לוחות השחרור מגלים על הטוקן שקניתם

A tall stack of smooth metallic discs on a dark reflective surface, the upper half lifting apart and floating in a slow ascending spiral, catching cold violet and cyan light. Behind it, out of focus, a young woman watches with her face lit faintly from below. Deep shadows, drifting dust in the air, cinematic lighting, shallow depth of field.

נכון ל-13 באוגוסט נסחר הטוקן של אפטוס (Aptos) סביב 0.565 דולר. בדף המטבע ב-CoinGecko מופיעים לצידו שני מספרים שונים מאוד. שווי השוק עומד על כ-485 מיליון דולר. השווי המדולל המלא, כלומר המחיר כפול כל הטוקנים שקיימים, עומד על כ-682 מיליון. ואם מכפילים את המחיר בהיצע המרבי שהפרוטוקול יגיע אליו אי פעם, 2.1 מיליארד טוקנים, מקבלים קרוב ל-1.2 מיליארד דולר.

אותו טוקן, אותו מחיר, שלושה מספרים. זו לא טעות באתר ולא מניפולציה. הפער בין המספרים האלה הוא לוח זמנים. הוא אומר שיש טוקנים שכבר קיימים אבל עוד לא זזים, ושיש תאריכים שבהם הם יתחילו לזוז. התאריכים האלה מפורסמים מראש, לרוב במסמך שהפרויקט עצמו כתב לפני שנים, וכמעט אף אחד לא טורח לפתוח אותו לפני שהוא קונה.

ההיצע שאתם רואים וההיצע שקיים

ההיצע במחזור הוא כמות הטוקנים שנמצאת בידיים חופשיות ויכולה להימכר עכשיו. באפטוס מדובר בכ-857 מיליון טוקנים. ההיצע הכולל הוא כל מה שקיים על השרשרת, כולל מה שנעול, ושם המספר כבר עומד על כ-1.21 מיליארד. ההיצע המרבי הוא התקרה שקבועה בכללי הפרוטוקול, וכאן היא 2.1 מיליארד. שווי שוק מחושב לפי הראשון, שווי מדולל מלא לפי השני או השלישי, ולכן אתרים שונים מציגים לפעמים מספרים שונים לאותו טוקן באותו רגע.

שווה לדעת שדווקא המספר הראשון, ההיצע במחזור, הוא הרך מכולם. אין הגדרה אחידה לשאלה אילו ארנקים נחשבים נעולים ואילו חופשיים, וספקי הנתונים מסתמכים במידה רבה על מה שהפרויקטים מדווחים להם ועל מיפוי ידני של כתובות. שני אתרים גדולים יכולים להציג הפרש של אחוזים בודדים על אותו טוקן, ומספיק שארנק אחד סווג אחרת כדי שגם שווי השוק יזוז. זו לא סיבה להתעלם מהמספר, אבל היא סיבה לא להתייחס אליו כמדידה מדויקת.

הבשלה, או ווסטינג (vesting), היא התהליך שבו הקצאה שהובטחה למישהו הופכת בהדרגה לרכוש שלו בפועל. תקופת צוק, cliff בלועזית, היא פרק הזמן שבתחילת הלוח שבו לא מבשיל כלום, ובסופו משתחררת בבת אחת מנה גדולה. לוח הנפקה הוא עניין אחר לגמרי: הוא לא עוסק בהקצאות ישנות שנפתחות, אלא בטוקנים חדשים שהפרוטוקול מייצר בעצמו, למשל כתגמול למאמתים. שני המנגנונים מוסיפים היצע, אבל הם באים ממקומות שונים ומתנהגים אחרת.

באפטוס אפשר לראות את שניהם זה לצד זה. תגמולי ההצבה התחילו בשיעור שנתי מרבי של 7%, יורדים בכ-1.5% בשנה לכיוון רצפה של 3.25%, ובמקביל העמלות נשרפות. זו ההנפקה השוטפת. הווסטינג הוא סיפור נפרד, והוא נקבע ביום ההשקה באוקטובר 2022.

מי מחזיק במה שעוד לא זז?

אפטוס יצאה לדרך עם מיליארד טוקנים בדיוק, מחולקים בין ארבע קבוצות. החלוקה והלוחות מופיעים במסמך הטוקנומיקה של קרן אפטוס עצמה, וזו נקודת המוצא הנכונה לכל טוקן: לא סיכום באתר חדשות, אלא מה שהפרויקט התחייב אליו בכתב.

הקצאה חלק מההיצע ההתחלתי איך זה משתחרר
קהילה ומערכת אקולוגית 51.02% 125 מיליון זמינים מההתחלה, השאר בקצב של 1/120 בחודש על פני עשר שנים
תורמי ליבה 19.00% צוק של 12 חודשים, ואז שחרור חודשי מואץ עד תום ארבע שנים
הקרן 16.50% כמו הקהילה, פריסה חודשית לעשר שנים
משקיעים מוקדמים 13.48% כמו תורמי הליבה, צוק ואז פריסה לארבע שנים

המבנה הזה חוזר על עצמו כמעט בכל טוקן שהונפק בעשור האחרון. הצוות והמשקיעים מקבלים צוק ארוך ואז פריסה, הקרן והקהילה מקבלות פריסה ארוכה יותר וחלקה יותר. המשמעות המעשית היא שההיצע העתידי כבר קיים, כבר הוקצה, וכבר יש לו בעלים ברורים. השאלה היחידה היא מתי הבעלים יוכלו למכור, והתשובה כתובה בטבלה.

מילה על הקטגוריה הכי מטעה מבין הארבע. "קהילה" נשמע כמו הקצאה שמתחלקת בין המשתמשים, אבל בפועל מדובר לרוב בקופה שהקרן או החברה שולטות בה ומשתמשות בה למענקים, לתמריצי נזילות, לשיווק ולעסקאות עם שותפים. הטוקנים האלה אכן יוצאים למערכת האקולוגית, ורבים מהם נמכרים בסופו של דבר על ידי מי שקיבל אותם. בטוקנים שבהם ההקצאה הזאת חוצה מחצית מההיצע, כמו באפטוס, מדובר בגורם ההיצע הגדול ביותר לטווח ארוך, גם אם הוא זוכה לפחות תשומת לב מהקצאת הצוות.

ad

מה קרה סביב השחרור האחרון של אפטוס?

בבוקר ה-12 באוגוסט השתחררו באפטוס כ-11.31 מיליון טוקנים, כ-0.54% מההיצע המרבי. השחרור הבא קבוע ל-11 בספטמבר ועומד על כ-9.35 מיליון טוקנים, שווי של כ-6.4 מיליון דולר לפי הנתונים ב-לוח השחרורים של DefiLlama. במקביל, הרשת מנפיקה כ-6 מיליון טוקנים בחודש כתגמולי הצבה. זה קצב קבוע שנמשך כבר קרוב לארבע שנים ויימשך עוד כחצי עשור.

ומה עשה המחיר? אפטוס ירדה בכ-3% עד 4% ביממה שסביב השחרור, וכ-4.9% בשבוע. הבעיה היא שבאותם ימים גם ביטקוין נאבק מתחת ל-65 אלף דולר, השוק חיכה לנתוני המחירים לצרכן בארצות הברית, ואפטוס כבר קבעה שפל כל הזמנים שלה ב-1 באוגוסט, לפני השחרור ולא אחריו. לייחס את הירידה לשחרור זו החלטה נוחה יותר מאשר נכונה.

ההקשר הרחב עוזר להבין את סדרי הגודל. בין 3 באוגוסט ל-3 בספטמבר אמורים להשתחרר בשוק כולו טוקנים בשווי של כ-1.28 מיליארד דולר, כשטוקן אחד, RAIN, אחראי לכ-569 מיליון מהם בפריסה יומית לאורך החודש. שחרור של 6 מיליון דולר באפטוס הוא רעש בתוך התמונה הזאת. הוא משמעותי רק ביחס לאפטוס עצמה, ורק אם משווים אותו לנפח המסחר היומי שלה.

מחקר של Keyrock שבחן יותר מ-16 אלף אירועי שחרור ב-40 טוקנים מצא תבנית עקבית יותר. בכ-90% מהמקרים יש לחץ שלילי, אבל הוא מתחיל בערך 30 יום לפני התאריך ומתייצב תוך כשבועיים אחריו. במילים אחרות, עד שהתאריך מגיע, חלק ניכר מהתנועה כבר קרה. המחקר גם מצא הבדל חד לפי מקבל ההקצאה: שחרורים לצוות הם הגרועים ביותר, שחרורים למשקיעים מוסדיים מתנהגים בצורה מסודרת יותר כי הם מנוהלים דרך מכירה מבוזרת לאורך זמן והגנות, ושחרורים לתקציבי פיתוח ותמריצים הראו בממוצע השפעה חיובית קלה.

כשהשחרור גדול מכל מה שנסחר

ב-5 באוגוסט הסתיים הצוק בן 12 החודשים של Succinct, ו-100 מיליון טוקני PROVE של משקיעים ותורמים הפכו לזמינים. לפי הערכת CryptoSlate, זה שווה ערך לכ-51% מההיצע שהיה במחזור באותו רגע. בבורסה המרכזית שבה נסחר הזוג מול USDT היה באותו בוקר עומק של כ-100 אלף דולר בלבד בטווח של 2% מהמחיר, לכל כיוון. עשרות מיליוני דולרים שנפתחים מול ספר פקודות בעומק כזה נראים כמו מתכון לקריסה.

הקריסה לא קרתה. הטוקן נסחר סביב 0.17 דולר לפני האירוע, ונכון ל-13 באוגוסט הוא עומד על כ-0.15 דולר, ירידה של כ-12% בשמונה ימים. שפל כל הזמנים אכן נקבע ב-12 באוגוסט, שבוע אחרי, אבל בדעיכה איטית ולא במפולת. הסיבה פשוטה: טוקן שמשתחרר מבחינה חוזית הוא לא טוקן שנמכר. הוא הפך לזמין. מי שקיבל אותו עדיין צריך להחליט למכור, למצוא קונה, ולספוג את המחיר שהוא מקבל.

שימו לב לפרט קטן שמבלבל רבים: ההיצע במחזור שמוצג ל-PROVE ב-CoinGecko עדיין עומד על 195 מיליון טוקנים, בדיוק כמו לפני ה-5 באוגוסט. "שוחרר" ו"נכנס למחזור" הם שני דברים נפרדים, וספקי הנתונים מעדכנים אותם בקצב שונה. היחס בין שווי השוק לשווי המדולל המלא שם עומד על 0.19, כלומר פחות מחמישית מהטוקנים שקיימים משתקפים בשווי השוק.

למה לוח הבשלה הוא לא רק טבלה?

ההקצאות האלה לא יושבות בחלל. יש מאחוריהן אנשים, ותאריך הבשלה הוא תמריץ שמשפיע על התנהגות. הדוגמה הכי חדה לכך הגיעה מ-Pump.fun. לפי תחקיר של Sandmark שפורסם בסוף יולי, החברה פיטרה יותר מ-40 עובדים בשני גלים, בתחילת אפריל ובאמצע יולי 2026. מענקי הטוקנים של העובדים סוכמו ביוני 2025 עם צוק של שנה, כך שהמנה הראשונה, 25% מההקצאה, הייתה אמורה להבשיל סביב יוני 2026. חלק מהמפוטרים הוצאו שבועות ספורים לפני התאריך. עובד לשעבר אחד טוען שההקצאה שאיבד הייתה שווה סכום בן שבע ספרות.

ad

מה שהופך את הסיפור לחריף הוא מה שקרה ב-12 ביולי, בדיוק שנה אחרי הנפקת הטוקן. באותו יום השתחררו 82.5 מיליארד טוקנים למקורבים, 50 מיליארד לצוות הליבה ו-32.5 מיליארד למשקיעים, בשווי של כ-102 מיליון דולר. זו הייתה בדיוק אותה מנה ראשונה של 25%, על פי אותו לוח זמנים, ובידי מי שנשאר. הצוות והמשקיעים מחזיקים יחד ב-33% מטריליון הטוקנים של הפרויקט, וחלון ההבשלה שלהם נמשך שלוש שנים נוספות, עד 2029. Pump.fun לא הגיבה בפומבי לטענות, והן נותרו בגדר תחקיר עיתונאי ולא ממצא מבוסס.

גם בלי להכריע בשאלת הכוונה, המסקנה המעשית ברורה: כשבטבלת הווסטינג יש תאריך צוק, יש גם יום שבו האינטרס של המעסיק והאינטרס של המחזיק מתפצלים. זה נכון לעובדים, וזה נכון גם למי שקונה את הטוקן בשוק החופשי ומגלה שהאדם שבנה את הפרויקט הפך לפתע למוכר פוטנציאלי.

וכשאין לוח זמנים בכלל

ב-11 וב-12 באוגוסט קרה בהרמוני משהו שמדגים את הצד השני של הסקאלה. תוקף ייצר כ-4 מיליארד טוקני ONE שלא היו אמורים להתקיים, כרבע מההיצע, בלי הקצאה שקדמה להם ובלי שום לוח זמנים, והאירוע כולו מפורט בכתבה על הריאורגניזציות ברייבנקוין ובהרמוני. לוח שחרור סדור נותן לפחות תקרה ידועה למה שההיצע יכול לעשות ומתי. כשאין לוח בכלל, אין אפילו את זה.

חמש שאלות שלוקחות עשר דקות

אפשר לענות על כל אלה לכל טוקן, בלי מנוי ובלי כלים מיוחדים.

  1. מה היחס בין שווי השוק לשווי המדולל המלא? בדף המטבע ב-CoinGecko, שני המספרים זה מתחת לזה. יחס של 0.7 ומעלה אומר שרוב ההיצע כבר בחוץ. יחס של 0.2 אומר שארבע חמישיות מהטוקנים עוד לפניכם. באפטוס היחס עמד ב-13 באוגוסט על כ-0.71 מול ההיצע הכולל, אבל רק כ-0.41 מול ההיצע המרבי, ושתי הזוויות רלוונטיות.
  2. מתי השחרור הבא, כמה, ולמי? ב-Tokenomist ובלוח השחרורים של DefiLlama מופיע לכל טוקן התאריך הקרוב, הכמות, והחלוקה לפי קטגוריות. הקטגוריה חשובה לא פחות מהכמות: שחרור לצוות ושחרור לתקציב תמריצים מתנהגים אחרת לגמרי.
  3. כמה זה באחוזים, לא בדולרים? סולנה משחררת באוגוסט הזה כ-146 מיליון דולר, סכום שנשמע עצום, אבל הוא כ-0.34% מההיצע במחזור ומתפרס על פני חודש. PROVE שחררה כ-35 מיליון דולר בלבד, יותר ממחצית ההיצע שלה, ביום אחד. הכותרת הגדולה היא כמעט תמיד הדולרים. המספר שמשנה הוא האחוז.
  4. צוק או פריסה ליניארית? פריסה ליניארית היא זרם קבוע שהשוק סופג בהדרגה. צוק הוא תאריך אחד, וסביבו התנודתיות גבוהה משמעותית. אותו נפח כולל מתנהג אחרת לגמרי בשתי הצורות.
  5. מהי ההנפקה השוטפת של הפרוטוקול, בנפרד מהווסטינג? תגמולי הצבה, תמריצי נזילות והנפקת בלוקים ממשיכים לייצר טוקנים גם אחרי שכל הווסטינג הסתיים. את המספר הזה מוצאים במסמך הטוקנומיקה של הפרויקט, ולא בלוחות השחרורים.

סדר העבודה הנכון הוא להתחיל במסמך של הפרויקט ורק אז לעבור ללוחות. הלוחות מסכמים, ולפעמים מסכמים לא מדויק. המסמך המקורי הוא מה שהפרויקט התחייב אליו.

מה זה כן אומר לכם?

זה לא כלי תזמון. אם הלחץ מתחיל חודש לפני התאריך, אז כשאתם רואים את התאריך ביומן, גם כל השאר רואים אותו, וכבר פעלו. מי שמנסה לסחור על שחרורים מגלה מהר שהוא מגיע מאוחר, ושמשתנים אחרים, כמו נתוני מאקרו או מצב הרוח הכללי בשוק, מסתירים לגמרי את האות.

מה שכן מתקבל הוא תשובה לשאלה אחרת: מה בדיוק אתם קונים. טוקן שבו 60% מההיצע עוד נעול, ורובו מיועד לצוות ולמשקיעים לאורך שלוש שנים, הוא לא חלק קבוע מעוגה. הוא חלק שמידולל לפי לוח זמנים ידוע מראש. זו לא תחזית ולא אזהרה, זו תכונה של הנכס, והיא כתובה במקום שכולם יכולים לפתוח. עשר דקות לפני הקנייה זה כל מה שנדרש כדי לדעת אותה.

שיתוף
גרפים אחרונים

כתבות שעשויות לעניין אותך