גילוי מרצון בקריפטו: המועד האחרון ב-31 באוגוסט ומה באמת נחשב אירוע מס בישראל

A quiet municipal office corridor in late afternoon, an empty wooden bench along a bare wall, long shadows cast by a row of tall windows across a polished stone floor, one plain door left slightly ajar at the far end. Muted greys and warm amber light, cinematic wide composition, shallow depth of field, still and slightly austere atmosphere.

נוהל גילוי מרצון של רשות המסים נסגר ב-31 באוגוסט 2026. הנוהל פורסם ב-25 באוגוסט 2025 כהוראת שעה לשנה אחת בלבד, והתאריך שנקבע בו הוא סופי כל עוד לא פורסמה הודעה אחרת. נכון לתחילת אוגוסט 2026 נותרו לו פחות מארבעה שבועות.

מה שההליך נותן הוא מוגדר וגם מוגבל. מי שבקשתו מאושרת, מדווח במלואו ומשלם את המס שנקבע, מקבל חסינות מהליך פלילי בגין אותן עבירות דיווח. הוא לא מקבל הנחה במס, לא ויתור על ריבית ולא מחיקת קנסות אזרחיים. הוא מקבל את היכולת להפוך את הסיפור לתיק אזרחי מול פקיד השומה, במקום להמתין לאפשרות שהוא ייפתח כחקירה. הנוהל חל על מגוון חיקוקי מס ולא רק על פקודת מס הכנסה, ובכלל זה מס ערך מוסף, מיסוי מקרקעין, מס רכישה ומכס.

ההיענות עד כה נמוכה בהרבה ממה שרשות המסים ציפתה. לפי נתונים שפורסמו ביולי 2026, מאז פתיחת הנוהל הוגשו 383 בקשות, שבהן דווח הון של כ-877 מיליון שקל וחבות מס של כ-57 מיליון שקל. מתוכן, 84 בקשות בלבד נגעו לנכסים דיגיטליים, עם הון מדווח של כ-210 מיליון שקל ומס של כ-18 מיליון שקל. לשם השוואה, ההערכות שליוו את פרסום הנוהל דיברו על גבייה בהיקף של שניים עד שלושה מיליארד שקל, והנהלים הקודמים שהופעלו בין 2011 ל-2019 טיפלו יחד בכ-9,000 תיקים וגבו כחמישה מיליארד שקל.

למה כל כך מעט אנשים ניגשו?

ההסבר המרכזי שעולה מהשטח הוא היעדר מסלול אנונימי. בנהלים הקודמים אפשר היה לפנות דרך מייצג בלי לחשוף שם, לקבל אינדיקציה על חבות המס הצפויה, ורק אז להחליט אם להמשיך. הנוהל הנוכחי מחייב זיהוי מלא מהרגע הראשון, והבקשה מוגשת אך ורק בטופס מקוון דרך האזור האישי באתר רשות המסים. מי ששוקל לפנות נדרש לחשוף את עצמו לפני שהוא יודע כמה זה יעלה לו.

הנוהל אמנם קובע בסעיף 27 שאם הבקשה נדחית, רשות המסים לא תעשה שימוש במידע שנמסר בה בהליך פלילי או אזרחי. ההגנה הזאת אינה מוחלטת: מידע שהגיע לרשות בדרך אחרת אינו מוגן. במילים אחרות, אם קיים כבר מידע במערכת, עצם הפנייה לא מוחקת אותו.

תנאי הכניסה מצומצמים גם הם. הגילוי חייב להיות כן, מלא ובתום לב. מי שכבר הורשע בעבירת מס, מי שנפתחה נגדו חקירה, ומי שרשות המסים כבר מחזיקה במידע על העניין שהוא מבקש לגלות, אינם זכאים. גם מידע שנמצא בפרסום ציבורי משמעותי שולל את הזכאות. זו הנקודה שקובעת את התזמון. ההליך שווה משהו רק כל עוד הרשות עוד לא יודעת.

שני מסלולים, ותקרה שקובעת לאן נופלים

הנוהל מפצל את המקרים לשניים. במסלול הרגיל מתנהל הליך שומה מול פקיד השומה, שאמור להסתיים בהסכם או בשומה תוך שנה מאישור הבקשה. במסלול הירוק, שנועד לסכומים קטנים יחסית, אין הליך שומה: מגישים דוחות מתקנים או דוחות שלא הוגשו מעולם, תוך 90 יום מקבלת ההחלטה, ומשלמים. לגבי נכסים דיגיטליים, הכניסה למסלול הירוק מותנית בשתי תקרות מצטברות.

תנאי המסלול הירוק לנכסים דיגיטליים

ההכנסה המדווחת לכל תקופת הגילוי אינה עולה על 500,000 שקל, והשווי ההוגן של ההחזקות ליום 31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1,500,000 שקל. בקשות שבהן היקף הנכסים הדיגיטליים עולה על חמישה מיליון שקל מחייבות התייעצות עם החטיבה המקצועית ברשות המסים.

מי שחורג מהתקרות לא נפסל, אבל מגיע למסלול הרגיל, שהוא ארוך יותר, יקר יותר בליווי מקצועי, ומחייב משא ומתן על גובה השומה.

הרגע שבו נוצר אירוע מס

אירוע מס הוא הרגע שבו החוק רואה בפעולה מימוש, כלומר הרגע שבו נוצר רווח או הפסד שצריך לדווח עליהם, גם אם שום שקל לא נכנס לחשבון הבנק. זו הנקודה שבה נופלים הכי הרבה משקיעים ישראלים, כי האינטואיציה אומרת שהמס מתחיל כשמושכים כסף לבנק. היא לא נכונה.

הבסיס נקבע בחוזר מס הכנסה 5/2018 של רשות המסים, שקבע שמטבע וירטואלי אינו מטבע ואינו מטבע חוץ, אלא נכס לפי סעיף 88 לפקודה. בית המשפט המחוזי אישר את הקו הזה בפרשת קופל בשנת 2019, כשדחה את הטענה שרווח ממכירת ביטקוין הוא הפרשי הצמדה פטורים. מכאן נגזר הכל: כל פעולה שבה נפרדים מהנכס היא מכירה. כשהתמורה משולמת במטבע וירטואלי אחר, מדובר בעסקת חליפין, כלומר עסקה שבה שני הצדדים משלמים בנכסים ולא בכסף, ושווי הנכס בשקלים ביום העסקה הוא שקובע את התמורה.

ad
הפעולה אירוע מס? סיווג והערות
רכישת קריפטו בשקלים או בדולרים לא קובעת את המחיר המקורי לחישוב עתידי
העברה בין ארנקים של אותו אדם לא חייב תיעוד, אחרת ייספר בטעות כמכירה
מכירה תמורת שקלים או דולרים כן רווח הון
המרה בין מטבעות, כולל למטבע יציב כן עסקת חליפין, רווח הון על הנכס שנמכר
תשלום בקריפטו עבור מוצר או שירות כן מכירה לפי שווי המטבע ביום התשלום
קבלת שכר או תמורה בקריפטו כן הכנסת עבודה או הכנסה עסקית
כרייה כן הכנסה עסקית, והכורה נחשב עוסק לצורכי מע"מ
תגמולי סטייקינג כן, לפי רוב הגישות העיתוי והסיווג לא הוכרעו רשמית
איירדרופ כן מחלוקת על מועד ההכרה ועל השווי
מכירת NFT כן הוני או עסקי לפי היקף הפעילות
הפקדה לבריכת נזילות או לפרוטוקול הלוואות לרוב כן אזור אפור, תלוי במבנה החוזה החכם

הפער בין העמודה השנייה לבין מה שרוב האנשים מניחים הוא בדיוק שורש הבעיה. משקיע שקנה ביטקוין ב-2020, החליף אותו לאתריום ב-2021, חזר לביטקוין ב-2022 ומעולם לא משך שקל לבנק, יצר לפחות שני אירועי מס. אם המחיר עלה בין הפעולות, נוצרה חבות מס אמיתית בשנים שבהן לא היה לו שום כסף מזומן ביד.

25 אחוז או 50 אחוז?

ליחיד שפעילותו אינה עולה לכדי עסק, שיעור המס על רווח ההון הריאלי הוא 25 אחוז לפי סעיף 91 לפקודה. מעל זה נכנס מס יסף, מס נוסף על הכנסות גבוהות. שיעורו 3 אחוזים על הכנסה חייבת מעל 721,560 שקל בשנת 2026, ומאז 2025 נוספו לו 2 אחוזים נוספים על החלק שמקורו בהכנסה מהון. כלומר רווח הון גדול במיוחד יכול להגיע ל-30 אחוז אפקטיביים.

אם הפעילות מסווגת כעסק, התמונה אחרת לגמרי. ההכנסה נכנסת למדרגות המס השוליות, שמגיעות ל-47 אחוז, ועם מס יסף ל-50 אחוז, ובנוסף חלים דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. מי שפעילותו הפיננסית עולה לכדי עסק עשוי גם להיחשב מוסד כספי לצורכי מע"מ, על כל מה שנגזר מכך.

ההבחנה אינה נתונה לבחירת הנישום. היא נקבעת לפי מבחני העסק שגובשו בפסיקה: היקף העסקאות ותדירותן, משך ההחזקה בנכס, מידת הבקיאות והמומחיות, קיומו של מנגנון ארגוני, שימוש במימון זר, ואופן ההשבחה של הנכס. סוחר יומי עם מאות עסקאות בחודש, מינוף ותוכנות ייעודיות יתקשה לטעון שמדובר בהשקעה פסיבית. מי שקנה ומכר שלוש פעמים בחמש שנים נמצא בבירור בצד ההוני. הרוב נמצאים באמצע, וזה בדיוק המקום שבו נקבעת השומה.

יש עוד רכיב שרבים מפספסים: החישוב נעשה בשקלים. מכיוון שקריפטו אינו מטבע חוץ בעיני הפקודה, אין שום מנגנון שמנטרל את תנועת שער החליפין. השער היציג של הדולר ב-4 באוגוסט 2026 עמד על 3.03 שקלים, לעומת רמות של 3.6 עד 4 שקלים שאפיינו את 2023 ו-2024. מי שרכש בתקופה ההיא ומוכר היום יגלה שהרווח השקלי קטן מהרווח הדולרי, ולעתים אף מתהפך להפסד. זה עובד גם בכיוון השני, ובשתי המערכות מדובר בנתון שצריך לחשב, לא להעריך.

הערוצים שדרכם המידע מגיע לרשות המסים

עד לא מזמן, ברוב המקרים רשות המסים פשוט לא ידעה. מבקר המדינה מצא שבין 2018 ל-2022 דיווחו לרשות המסים כ-500 מחזיקי קריפטו בלבד, מול הערכה של כ-200 אלף מחזיקים בישראל, ואובדן הכנסות פוטנציאלי שהוערך במיליארדי שקלים. התמונה הזאת משתנה עכשיו, בכמה ערוצים במקביל.

  • CARF. בנובמבר 2024 הודיעה ישראל על הצטרפותה למסגרת הדיווח של ה-OECD לנכסים קריפטוגרפיים. הכלל מחייב פלטפורמות מסחר ונותני שירותים לזהות את לקוחותיהם, לדווח על פעילותם לרשות המס המקומית, ולאפשר חילופי מידע אוטומטיים בין מדינות. המנגנון אמור להיכנס לפעולה בישראל ב-2027, וכ-70 מדינות התחייבו לו, ובהן ארצות הברית, בריטניה, קנדה ושווייץ.
  • DAC8. הדירקטיבה האירופית המקבילה נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2026, וחילופי המידע הראשונים לפיה מתוכננים בין ינואר לספטמבר 2027. היא חלה על ספקי שירותי נכסים קריפטוגרפיים באיחוד האירופי, וכוללת גם מטבעות יציבים וגם חלק מה-NFT.
  • CRS. תקן חילופי המידע הפיננסי הרגיל פועל מול ישראל כבר שנים, ומעביר לרשות המסים נתונים על חשבונות בנק וחשבונות השקעה של תושבי ישראל בחו"ל. הוא לא נבנה לקריפטו, אבל הוא תופס את הרגע שבו כסף מהמסחר נוחת בחשבון זר.
  • המערכת הבנקאית בישראל. בנקים דורשים מסמכי מקור לכל הפקדה שמקורה בקריפטו, ולעתים מסרבים לקלוט אותה. הסירוב הזה יצר נוהל ייעודי של רשות המסים משנת 2024, שבו נישום ממלא טופס 909 ומעביר את כספי המס ישירות לחשבון הרשות בבנק ישראל, לאחר בדיקה של מקור הכספים בידי פקיד השומה וחטיבת החקירות.
ad

יש גם את הכלי הפשוט ביותר, שקיים מזמן: הסמכות לדרוש הצהרת הון ולבקש הסבר לפער בין ההון המוצהר לבין רמת החיים או לבין תנועות בחשבון. פער כזה אינו ראיה לכלום בפני עצמו, אבל הוא מספיק כדי לפתוח בדיקה.

הצד השני של התמונה ראוי לאמירה מפורשת: CARF מתחיל לאסוף נתונים קדימה, לא אחורה. הוא לא ישלח לרשות המסים ב-2027 את כל היסטוריית המסחר משנת 2019. אבל הפלטפורמות עצמן שומרות את ההיסטוריה הזאת, ומרגע שנישום נמצא בבדיקה, השנים הקודמות עולות לדיון. ההימור המובלע של מי שממתין הוא שהוא לא ייבחר לבדיקה, לא שהמידע לא קיים.

האזור שבו אין תשובה

חוזר 5/2018 נכתב בפברואר 2018, לפני שרוב מה שקורה היום בקריפטו בכלל היה קיים. הוא מטפל היטב במכירה, בחליפין ובכרייה, ושותק כמעט לחלוטין בכל השאר. רשות המסים לא פרסמה מאז חוזר ייעודי שמסדיר את השאלות הבאות:

  • האם תגמול סטייקינג הוא הכנסה במועד הקבלה, או שהוא נכנס לחישוב רק בעת המכירה? ואם במועד הקבלה, מהו המחיר המקורי של המטבע שהתקבל?
  • מתי מוכר איירדרופ כהכנסה: ברגע הזכאות, ברגע התביעה בפועל, או במימוש? ומה שוויו כשאין לו שוק נזיל?
  • האם הפקדה לבריכת נזילות היא מכירה של הנכסים המופקדים תמורת אסימון הבריכה, או שינוי צורת החזקה בלבד?
  • האם הלוואה בפרוטוקול מבוזר, שבה הנכס עובר לחוזה חכם, נחשבת מימוש? ומה קורה בחיסול בטוחה?
  • כיצד מטופלות עטיפות של נכסים וגשרים בין רשתות, שבהם המחזיק לא באמת נפרד מהחשיפה הכלכלית?

בהיעדר הכרעה, מי שמדווח בוחר עמדה. עמדה שמרנית מייצרת חבות מס גבוהה יותר אך יציבה יותר, ועמדה אגרסיבית עשויה להחזיק ועשויה להתפרק בשומה. מה שחשוב יותר מהבחירה עצמה הוא שהיא תהיה מתועדת, מנומקת ועקבית לאורך כל השנים. שינוי גישה בין שנה לשנה, בלי הסבר, הוא בדיוק מה שמושך תשומת לב.

בניית חישוב שאפשר להגן עליו

העבודה המעשית מתחילה במיפוי, לא בחישוב. צריך רשימה של כל הבורסות שבהן נפתח אי פעם חשבון, כולל כאלה שנסגרו או שהוגבל אליהן הגישה, וכל כתובת ארנק שהייתה בשימוש. ייצוא קובצי העסקאות צריך להיעשות עכשיו, כל עוד הגישה קיימת. בורסות שנסגרות לא שולחות התראה מראש למשתמשים על מחיקת היסטוריה.

אחר כך מגיעה הנקודה שבה תוכנות החישוב האוטומטיות נכשלות הכי הרבה: העברות פנימיות. העברה מארנק אישי לבורסה ובחזרה אינה מכירה, אבל אם היא לא סומנה נכון, התוכנה תרשום אותה כמימוש מלא ותנפח את הרווח. בתיקים עם הרבה כתובות זו לא בדיקה טכנית, זו עבודה ידנית.

לצד זה נדרשת החלטה על שיטת ייחוס העלות. רשות המסים לא קבעה בחוזר שיטה מחייבת לקריפטו, והגישה הרווחת בפרקטיקה היא ייחוס לפי סדר הרכישה, כלומר המטבעות שנקנו ראשונים נחשבים כנמכרים ראשונים. גם כאן, העקביות חשובה יותר מהבחירה.

קיזוז הפסדים הוא הרכיב שנוטים לשכוח, ובשוק של 2026 הוא רלוונטי לרבים. הפסד מוכר רק כשהוא ממומש בפועל, וירידת שווי בארנק אינה הפסד. חוזר מס הכנסה 10/2025, שפורסם בנובמבר 2025, ריכז את הכללים: הפסד ממקור חוץ מקוזז תחילה כנגד רווחים ממקור חוץ, ההפסד שייך לנישום שיצר אותו ואינו ניתן להעברה, הוא נמדד נומינלית ואינו צמוד למדד, והפסד שלא נוצל מועבר לשנים הבאות אך כנגד רווחי הון בלבד, ובתנאים מסוימים גם כנגד ריבית ודיבידנד בשיעורי מס שאינם עולים על 25 אחוז ליחיד.

ad

ולבסוף, חובות הדיווח השוטפות. בבורסות זרות אין ניכוי מס במקור, כלומר אף גורם לא מנכה את המס עבור המשקיע ומעביר אותו לרשות. במצב כזה חלה חובת דיווח על רווח או הפסד הון ותשלום מקדמה תוך 30 יום ממועד המכירה, ולצדה דיווח חצי שנתי בסוף יולי ובסוף ינואר. מי שיש לו הכנסה כזאת חייב גם בהגשת דוח שנתי מלא, גם אם הוא שכיר שמעולם לא הגיש דוח.

מה קורה ב-1 בספטמבר?

הנוהל פג. חובת הדיווח לא. מי שלא הגיש בקשה עד 31 באוגוסט 2026 עדיין יכול להגיש דוחות מתקנים ולשלם את המס, אבל בלי מטריית החסינות הפלילית שהנוהל מעניק, ובלי ודאות לגבי מועד ותנאים של נוהל עתידי, אם וכאשר יפורסם. שיעור הפניות הנמוך מלמד שרבים בוחרים להמתין, וההימור הזה עשוי גם להשתלם. הוא פשוט הופך יקר יותר ככל שערוצי המידע נסגרים.

האמור כאן מתאר את המסגרת הכללית ולא מקרה פרטי. תיק קריפטו אמיתי, עם כמה בורסות, כמה שנים ואזורים לא מוכרעים, מחייב רואה חשבון או עורך דין מס שמכיר את התחום לעומק, בעיקר כשמדובר בהגשת בקשה שאי אפשר לחזור ממנה.

שיתוף
גרפים אחרונים

כתבות שעשויות לעניין אותך